“הפילוג הממושך יתאחד, האיחוד הממושך יתפלג”.
שורה זו, מתוך הקלאסיקה הסינית "רומן שלוש הממלכות" מתארת את טבען המשתנה של השושלות הסיניות, הקמות ונופלות בתבנית המוכרת של מחזוריות השושלות.
כאשר השליטים של שושלת כלשהי מפסיקים לדאוג לבני עמם, ואנשי אצולה תאבי כוח מפלגים את המדינות, הגיע הזמן שקיסר חדש יתפוס את כס השלטון. השליט הזה זוכה במנדט השמים – זכות שמימית לשלוט המוענקת לאחד שניחן במוסריות נעלה. עם המנדט, ביכולתו לאחד את האימפריה ולייסד שושלת מושלת חדשה.
השושלת החדשה משגשת תחת שלטון מוסרי. היבולים שופעים, האמנויות פורחות, והאנשים חיים בשלווה. אך עם חלוף הזמן, בסופו של דבר השליטים מתדרדרים לשחיתות ומובילים את האימפריה לדעיכה פוליטית, כלכלית ומוסרית. מלחמות, אסונות טבע ומגפות פורצים בתור סימני אזהרה. אם הקיסר בוחר להתעלם מהסכנה, בני עמו יסבלו והאימפריה תתמוטט. לבסוף, הזכות השמימית לשלוט תועבר לשושלת המוסרית הבאה ויתחיל מחזור חדש.
