היות שלהקת אמנויות הבמה שן יון מציגה את התרבות הסינית שהשראתה שמימית, רבות מהסצנות כוללות בני אלמוות ואלוהויות כמו בודהות וטאואים. החל ממיתוסים ומאגדות ועד ליצירות אמנות, התיאורים של ישויות שמימיות אלו כפי שהם מופיעים בחוכמה הסינית, נשתמרו לאורך מאות שנים.
"לכל שושלת החצר שלה" - היא אמרה סינית ידועה. הקדמונים האמינו שבגני עדן שמימיים שוכנים בני אלמוות שבתקופות שונות מתגלגלים לכדור הארץ כבני אדם. כמה מהם היו לקיסרים או לאנשי ממשל בשושלות שונות והם עיצבו את הארץ ואת תרבותה. הם הביאו עמם מתנות שמימיות למין האנושי – חוכמת המלומדים, מיומנויות והמצאות שאפשרו לשושלות לשגשג. מבין המתנות השמימיות האלו היה הלבוש השמימי.
לכן נאמר כי הלבוש הסיני המסורתי עוצב בהשראת השמים – הקשר המיוחד הזה הוא מה שהפך את הבגדים של בני ה"האן" לאורך ההיסטוריה לרבי פנים ולעשירים כל כך בעיצוביהם. דוגמאות ללבוש השמימי ניתן לראות בציורי הקיר של מערות מוגאו שבצפון מערב סין.
ההדרכה השמימית הזו החלה בתקופת שלושת המלכים וחמשת הקיסרים ונמשכה עד לשושלת מינג, כשהיא נפרשת על פני 5,000 שנה. אף שחייטים בני תמותה ניסו כמיטב יכולתם לחקות את הלבוש השמימי, בסופו של דבר, הם עדיין מחווירים בהשוואה למקור.
פעמים רבות הריקודים של שן יון מתארים סצנות שמימיות שבהן פיות, בודהות, בודהיסאטוות, טאואים ואלוהויות אחרות לובשים בגדי פאר האופייניים להם. לעתים, על פי המסורות העתיקות, אלוהויות אלו אפילו יורדות לעולם האנושי.
