צבאות סין העתיקה השתמשו באותות אש ועשן כדי להעביר מסרים על פני מרחקים גדולים. צריחים אלו הוצבו על פי רוב במיקומים אסטרטגיים וקשים להגעה, כמו למשל לאורך החומה הגדולה.
הצריחים נועדו לשמש כמערכת התראה מפני פולשים. אם כוחות אויב נצפו מתקרבים בשעות היום, גללי זאבים היו נשרפים. מדוע? מפני שהעשן שלהם מיתמר לגובה רב מבלי להתפזר, וניתן לראותו ממרחק של מאות קילומטרים - כך נטבע הביטוי "עשן הזאב".
אם האויב המתקרב נצפה בשעות הלילה, רצף של צריחים היה מואר, כדי להעביר את המידע במהירות ולהתחיל את ההיערכות לקרב.