זרקור על אמן: פיוטר הואנג

פיוטר הואנג

נולד בפולין

הצטרף לשן יון ב-2010

"אני חושב שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו, מהי תכלית האמנות? מה אנחנו מנסים להשיג כאמנים? האם היא רק למטרות בידור, או שאולי גם כדי להעביר מסר וללמד? מה המסר שאנו רוצים להעביר ומה תהיה ההשפעה שלו? אמנות צריכה להיות חיובית ומרוממת, ועליה לפאר את השמימי. וזה בדיוק מה ששן יון עושה".

כיצד היית מתאר את עצמך בשלוש מילים?
מצפוני. זהיר. בעל משמעת עצמית.

מה הזיכרון הראשון שלך מריקוד?
אני זוכר שכשהייתי ממש צעיר צפיתי בתוכנית ריקוד בטלוויזיה וניסיתי לחקות את המשתתפים. לא רגע הגאווה של חיי.

מה אתה הכי אוהב בלהופיע על במה?
הרגע בו אתה קד את הקידה האחרונה שלך וכל הגוף מותש, אבל אתה יודע שבעוד שעתיים יהיה מופע נוסף. ואז אתה רואה את החיוכים על הפנים של הצופים בקהל – הרגע הזה, שמזכיר לך שכל זה שווה את זה.

דבר אחד שהוא מהנה באופן בלתי צפוי במהלך סיור הופעות?
לחזור לאולם או לעיר שבמשך מספר שנים לא הופענו בהם, וכל הזיכרונות חוזרים ומציפים אותך.

כיצד אתה שומר על מוטיבציה?
אני חושב שאחד הדברים החשובים ביותר בחיים הוא משמעת עצמית. ללא ספק, יהיו ימים שבהם לא תרגיש במיטבך. אבל אם תהיה מודע לאחריות שלך תוכל לצלוח את זה.

מה מייחד את הריקוד הסיני הקלאסי?
לא תוכל לרכוש מיומנות בריקוד סיני קלאסי בלי להבין את התרבות הסינית המסורתית. זה מה שהופך את הריקוד הסיני הקלאסי למיוחד כל כך ולמשהו שכל כך קשה ללמוד, כי לא מדובר רק בתנועות פיזיות. היכולת להתחבר לציוויליזציה הסינית העתיקה ולחוכמה שבה היא ההיבט המתגמל ביותר.

באיזו עיר אתה הכי אוהב לבקר בסיור ההופעות?
אין לי עיר מועדפת, אבל זה תמיד מרגש כשאנחנו מופיעים בחו"ל. אני מאירופה, אז אני תמיד מרגיש בבית כשאנחנו מופיעים שם. ואסיה מדהימה באופן כללי - מזג אוויר נהדר, אוכל נהדר.

מה אתה עושה כדי לנוח לאחר מופע?
כל דבר שלא דורש ממני להזיז את הרגליים.

מה התחביב או הבילוי המועדפים עליך ומדוע?
אני אוהב לקרוא. בין אם זה חדשות, מאמר או רומן, תמיד אפשר ללמוד משהו חדש ומעניין.

תפקיד או דמות שהכי אהבת לגלם על הבמה?
הקיסר הצעיר קאנג-שי.

באיזה אולם אתה הכי אוהב להופיע?
אין לי אולם מועדף, אבל אני מקווה להופיע ביום מן הימים בעיר הולדתי, וורשה.

האם יש איזו רוטינה שאתה נוהג לבצע לפני המופע?
יש שגרת חימום שעליה אני מקפיד באדיקות לפני כל הופעה. קשה לתאר אותה, צריך לראות. היא נמשכת שעה וחצי, כולל הפסקה.

על מה אתה חושב רגע לפני שהמסך עולה?
שואו טיים!

במה אתה שונה עכשיו, ממה שהיית כשהצטרפת לשן יון?
במשך יותר מעשר שנים עבדתי וגדלתי לצידם של הרבה אנשים נפלאים ונטולי אנוכיות. למדתי להוקיר תודה ולא לקחת שום דבר כמובן מאליו. ראיתי במו עיניי מה קבוצה של אנשים נטולי אנוכיות מסוגלת להשיג. ואני חושב שההישגים של שן יון הם לא פחות מנס.

כשבכול עונה יש יותר מ-100 מופעים, איך אתה שומר על רעננות ועל סטנדרט אמנותי גבוה?
צריך להבין שהקהל שיושב שם היום הם לא אותם אנשים שישבו שם אתמול או שישבו שם מחר. הם יראו את המופע רק פעם אחת ויש לך רק הזדמנות אחת לתת להם את המיטב שלך. יש לנו אחריות כלפי כל אחד מהצופים בקהל ואחריות כלפי עצמנו. אז אני תמיד מנסה להתייחס לכל הופעה כאילו היא הראשונה והאחרונה שלי.