הגנרל הדגול יואה פיי

יואה פיי (1142-1103 לספירה) הוא אחד הגנרלים המהוללים ביותר בהיסטוריה הסינית. הוא נולד בשלהי תקופת שושלת סונג הצפונית ונודע לא רק בהישגיו הצבאיים אלא גם באמות המידה המוסריות שלו. באמצעות ביוגרפיות קדומות המספרות את סיפורו, ומקדש שהוקם לזכרו – במורשת הסינית יואה פיי הוא סמל נצחי לנאמנות.

בנעוריו, בני היורצ'ן פלשו לסין מצפון והחצר הקיסרית הייתה זקוקה נואשות ללוחמים מוכשרים. יואה פיי ניצב בפני דילמה: מצד אחד הוא רצה ללחום בפולשים ולהגן על ארצו; אבל מצד שני הוא גם רצה להישאר בעורף ולטפל באמו הקשישה. קרוע בין שני הערכים הסיניים של נאמנות למולדת ושל כיבוד הורים – הוא היה אובד עצות.

כדי לעודד אותו, אמו ביקשה ממנו לפשוט את חולצתו. היא קעקעה על גבו ארבע סימניות סיניות, ג'ינג ג'ונג באו גוּאוֹ, שמשמעותן "שרת את ארצך בנאמנות". כעת, כשיכול היה למלא גם את משאלתה של אמו וגם את חובתו לארצו, הוא מיהר לצאת לשדה הקרב.

ב-1127 תקפו בני היורצ'ן את קאי-פנג – בירת סונג הצפונית. הקיסר, אביו, ומאות מפקידי הארמון נפלו בשבי. אחיו הצעיר של הקיסר נמלט, חצה את נהר היאנגצה וכונן את ממשל סונג הדרומי.

אף שכוחות סונג נסוגו, יואה פיי מעולם לא הובס בקרב והיה לסמל לאומי לתקווה בזמנים קשים. פעם אחת, בעזרת 500 לוחמים בלבד הוא הביס 100,000 חיילי יורצ'ן ואילץ אותם להימלט.

נוסף על אומץ ליבו ועל יכולותיו הצבאיות, יואה פיי גם נודע בכך שנהג להגן על אזרחים ודאג לחיילים שלו גם מחוץ לשדה הקרב. הוא היה קפדן עם חייליו ואסר עליהם לנצל לרעה את תושבי העיירות בהן עברו.

שנים ספורות לאחר ייסוד שושלת סונג הדרומית, יואה פיי נשלח לדכא מרד. כך עשה, אך לאחר שדיכא את המרד, ציווה עליו הקיסר להוציא להורג את כל תושבי העיר. יואה פיי היסס והתחנן בפניו שיחוס על חיי האזרחים. בסופו של דבר הוא שכנע את הקיסר להוציא להורג רק את אלו שהסיתו למרד. אנשי העיר הודו ליואה פיי והקיסר הציג בפניו כרזה שלשונה: "נאמנותו הנעלה של יואה פיי" והילל את מסירותו הרבה לרווחת אנשי העיר ולרווחת החצר הקיסרית.

יואה פיי גם דאג מאוד לאנשיו. אם מישהו מהם חלה, יואה פיי היה דואג לו באופן אישי לתרופה. אם נפל חייל בקרב, הוא דאג לסייע למשפחתו. כשקיבל פרסים מהחצר הקיסרית, הוא חלק את עושרו עם חייליו.

אך הישגיו של יואה פיי עוררו את קנאתם של כמה מאנשי החצר המקרובים לקיסר. הם הסיתו את הקיסר להאמין שהרחק מהבירה, יואה פיי עלול לצבור יותר מדי כוח ולהוות סיכון. יואה פיי צֻווה לחזור לארמון ולהשאיר מאחור את האזורים שעליהם הגן, שנכבשו כעת מחדש על ידי צבאות האויב. נאמר שהוא ציין בתגובה: "מאמץ של עשר שנים נהרס בן-רגע".

לרוע המזל, צרותיו של הגנרל לא תמו עם שובו לארמון. יואה פיי נושל מכוחו ושנה לאחר מכן שופט ששמו צ'ין חווי דן אותו למוות באשמה כוזבת. יואה פיי היה בן 39.

הריקוד של שן יון "נאמנותו של יואה פיי", המציג את אמו של הגנרל מקעקעת מילים על גבו וכיצד הוא מוביל את כוחותיו בשדה הקרב, הוא אחד האהובים ברפרטואר הלהקה.