הלבוש הסיני המסורתי

בני האן הם הקבוצה האתנית הגדולה ביותר בסין. ובדיוק כשם שהשפה הסינית (יוּ) ידועה בשם האן-יוּ, כך גם הלבוש הסיני (פוּ) מוכר בשם האן-פוּ. אך למעשה, הלבוש הסיני המסורתי השתנה במידה רבה משושלת אחת לאחרת.

קיימות מאות וריאציות של האן-פו. הן בדרך כלל מורכבות משמלות רפויות, משרוולים רחבים ומצווארונים שטוחים בעלי מפתח עמוק המקופלים לימין. במקום להשתמש בכפתורים או בשרוכים, על פי רוב השמלות מהודקות באמצעות אבנט (חגורה רחבה באזור המותניים). כובעים גבוהים וחגורות רחבות שימשו כסימני היכר למלומדים ולנושאי משרות ציבוריות. תלבושת האן-פו היא רב-תכליתית מאוד וקלה במיוחד ללבישה.

בו בזמן, הלבוש הסיני המסורתי היה גם עניין רציני. הבגדים הנכונים שידרו הילה של עידון ואצילות. הלבוש גילם את הערכים של סין העתיקה, ותרם לתפיסת העצמי של הפרט בתרבות הסינית.

ב"ספר התמורות", או "יי-צ'ינג", מופיעה פסקה המהללת את שלושת השליטים – הקיסר הצהוב, הקיסר יאו והקיסר שון – "ששלטו כשידיהם נחות בתוך השרוולים". שליטים קדומים אלה הוקירו את ההרמוניה בין השמים לארץ. הודות לכך, המדינה נותרה (על פי רוב) שלווה, והם משלו ללא דאגות, כשידיהם פשוטו כמשמעו מוסתרות בתוך גלימותיהם בעודם צופים בשנים החולפות.

באזכור קדום אחר לנושא, הילל קונפוציוס את הדוכס הואן ממדינת צ'י. הדוכס, אשר ראה כיצד מאבקים פנימיים מאיימים לקרוע את הארץ לגזרים, שכנע שליטים אחרים להילחם נגד הברברים במקום זה בזה. הוא קבע אמות מידה לסגנונות הלבוש בממלכתו והנחיל את הכללים שקבע לתשעה שליטים אחרים, וכך למעשה איחד אותם.

כללים אלה הורחבו בהדרגה לדרכי לבוש, ולמעשה קבעו את אמות המידה הסיניות בתחום למשך 3,000 השנים הבאות.